דבר מנהלת הבית

חברות וחברים יקרים,

בימים אלה מתקיימים אירועים בכל רחבי הארץ במסגרת יום ההוקרה הלאומי לנכי צה"ל ונפגעי פעולות איבה.
בבית הלוחם ת"א התארחו במסגרת יום ההוקרה מאות תלמידי תיכון, סיירו בבית, שמעו הרצאות מנכי צה"ל והתנסו בפעילויות הספורט השונות. איש מהם לא העלה בדעתו עד כמה קשה להניע כיסא גלגלים ובו זמנית לכדרר כדור ואף למעלה מכך, לקלוע לסל שנמצא בגובה זהה לסל במשחק לכדורסלנים עומדים.
או מהי התחושה כשמשחקים טניס שולחן על כיסא גלגלים והניידות הופכת להיות כמעט בלתי אפשרית. או איך משחק עיוור בכדור שער בלי שיש ביכולתו לראות את הכדור שמגיע אליו במהירויות גבוהות )לצלילי פעמון המותקן בתוך הכדור..( ועוד נושאים אשר אינם נמצאים במודעות של אדם בריא, רואה ועומד על שתי רגליו.. בעקבות יום ההוקרה, המודעות בציבור הישראלי לנכי צה"ל הולכת וגדלה וטוב שכך.

בימים אלה סיימנו את בניית המעבר המקורה החדש מהחנייה הדרומית לבניין. לרווחתכם הארכנו אותו, התקנו תאורה וגם העיצוב הותאם למבנה הבריכה.

כמה מילים על הסדרי החנייה בבית הלוחם ת"א: הבית הזה הוא הגדול בין בתי הלוחם ושוקק פעילות כשש עשרה שעות ביממה לפחות. לצערנו, אין לנו אפשרות לספק מקומות חנייה לכלל החברים. בכניסה למגרש הפנימי יש כמובן עדיפות לנכים ואף עשינו חלוקה פנימית על פי בעלי תגי נכה ומקומות ייעודיים למרותקים לכיסאות גלגלים. בנוסף, סימנו מספר חניות לבעלי מכוניות וואן, על מנת שהנכה יוכל להוציא את כיסא הגלגלים בנוחות מהרכב. רוב הציבור בישראל, ובראש וראשונה הנכים, מתרעמים מאד כאשר נהגים בריאים חונים בחניות נכים במרחב הכללי. הקנסות גבוהים והמודעות הולכת וגוברת. אז נשאלת השאלה, מדוע כאן, בבית הלוחם, יש חברים שאינם מכבדים את כללי הבית ומתעלמים מחבריהם הנכים, שזקוקים לחניות ייעודיות. מדוע יש מי שחוסם רכב אחר או את הכניסה לבניין. מדוע יש מי שהולך על רגליו וחונה בחנייה המיועדת למרותקים לכיסא גלגלים וכו'. למרות אי הנוחות בחיפוש אחר החנייה או בצורך לחנות במקום מרוחק מעט, בבקשה שימרו על כללי החנייה בבית הלוחם והתחשבו בחבריכם.

מאחלת לכולנו שנת פעילות נעימה וסעו בזהירות בכבישים.

בברכה,

אורה חיון
מנהלת בית הלוחם ת"א